למה אנו משתמשים בטיפול באמצעות אור אינפרא-אדום לייצור ביוסנסורים
כאשר יוצרים ביוסנסורים, החלק שקשור לעיבוד התרמי הוא מאוד רגיש. יש צורך לטפל בפולימרים ובחומרי הריתוך, אך אי אפשר לפגוע בחומר שעליו יוצרים את הביוסנסור.
לכן אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום. במקום להשתמש באוויר חם, נורות אלו משתמשות בקרינה כדי להעביר אנרגיה. כך אנו יכולים לוותר על מערכות אוויר חם ועל חומרי המסה כימיים, שלעתים יוצרים שאריות מטרידות על פני הוופר.
הבעיות של תנורי יבשה רגילים
תנורי יבשה רגילים הם בעצם תיבות חמות גדולות. הם מחממים את כל החדר כדי לחמם את המוצר. בייצור ללא עופרת, זה בעיה גדולה – כי קיים סיכון גבוה לזיהום הדדי.
לעומת זאת, נורות אינפרא-אדום הן מערכות סגורות. אין גזי בעירה, אין עשן – רק חום נקי. זו דרך טובה יותר לעשות את העבודה, והיא גם תואמת את הכיוון ה”ירוק” שאליו פונה כלל התעשייה.
העברת החום למקום הנכון
אנו מגדירים את הנורות כך שיעבירו הרבה חום בשטח קטן. על ידי שינוי אורך הגל – בדרך כלל לגלים קצרים – החום חודר לשכבות הביוסנסור במהירות. זה מהיר מאוד.
מכיוון שהחימום קורה במהירות, אין צורך לבזבז אנרגיה. החלקים עוברים את תהליך הייצור מהר יותר, בלי צורך בתנורים גדולים שצורכים הרבה אנרגיה.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
זו אינה כלי שניתן להשתמש בו בלי לחשוב על ההשלכות. החום שנוצר הוא חזק מאוד.
אם החומר שעליו יוצרים את הביוסנסור דק מדי, או אם הזמן שנקבע לחימום שגוי בכמה שניות, עלולות להיות בעיות. ייתכן שהמארז של הביוסנסור יישבר, או שהשכבות האורגניות יישרפו. זה יכול לקרות.
כדי למנוע זאת, יש לשלב את הנורות עם בקרים PID ומערכות משוב של תרמוקפל. צריך לדעת בדיוק מתי לעצור את החימום, לפני שהטמפרטורה עולה יותר מדי.
המסקנה
השימוש באור אינפרא-אדום מאפשר לנו להפסיק להסתמך על חומרי גירוי המכילים מתכות כבדות ועל חומרי המסה מסורבלים. זה שומר על אוויר נקי בחדרי הייצור, וגם מפחית את צריכת האנרגיה. עבור כל מי שרוצה לעמוד בתקנים הסביבתיים העולמיים מבלי להאט את קצב הייצור, זו הדרך הטובה ביותר.