הנקודה החלשה הנסתרת בחיממים עמידים בפני מים
אם אי פעם החיממן שלכם לא עבד כראוי, כנראה שאתם מאשימים את רכיב החימום. אך יש סוד: זו לא בדרך כלל הסיבה האמיתית לבעיה.
הבעיה האמיתית נמצאת בנקודת החיבור של החוטים. זו הנקודה הקטנה שבה החוטים נפגשים עם החיממן. כשלחות חודרת לשם ופוגעת בנקודת החיבור שמייצרת חום גבוה, הדברים יכולים להסתבך במהירות. יש אז חמצון, ולאחר מכן קצר חשמלי – ופתאום יש לנו חתיכת מתכת חסרת ערך.
למה האטמים “די טובים” כשלים
רוב האטמים הסטנדרטיים משתמשים בחומרי הדבקה פשוטים, שאינם מתאימים לחום גבוה כזה.
חשבו על זה: החיממן מתחמם מאוד, ואז מתקרר. החוטים המתכתיים וחומר האטימה מתרחבים ומצטמצמים בקצבים שונים. זה יוצר סדקים זעירים ובלתי נראים.
אנו קוראים לזה “פעולה תרמית”. זה בעצם כמו שהחיממן “נושם”. כשהוא מתקרר, הוא “מושך” לחות לתוך הסדקים האלה. כשמפעילים שוב את החיממן, המים האלה הופכים לאדי מים, והם פוגעים בחוטים המתכתיים מבפנים.
האטמים הזולים משתמשים בדרך כלל בסיליקון או בצינורות חם-מתכווצים. בהתחלה הם עובדים טוב, אך חשיפה תמידית לחום גורמת להם להישבר. הזרם חודר דרך הסדקים, ואז… החיממן לא עובד יותר.
איך לעשות זאת נכון
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי אטימה תעשייתיים שעובדים יחד עם החוטים. במקום פשוט לעטוף את החוטים, אנו יוצרים חיבור אטום ישירות למעטפת הקוורץ או הקרמיקה. זה מונע את התופעה שבה המים זורמים לתוך החוטים.
כשהאטימה נעשית כראוי, החיבור נשאר אטום גם לאחר אלפי מחזורי חימום. זה פשוט עובד.
חיסרון אחד
יש עם זאת חיסרון אחד. מכיוון שחומרי האטימה האלה כל כך חזקים, הם הופכים את החוטים ליציבים יותר. זה אומר שאי אפשר לכופף את החוטים בזוויות חדות במהלך ההתקנה. אם תכופפו את החוטים, עלולה להישבר השכבה המגנה, וזה יפגע ביכולת החימום של החיממן. ודאו שהמעטפת של החיממן נותנת לחוטים מספיק מרחב להתכופף בצורה טבעית. תנו להם מקום, והם יחזיקו מעמד כל החיים.